והנה הסבר מחויך ופשוט – לצפייה:

קניין רוחני

באופן כללי, קניין רוחני הינו קניין/זכויות בלתי מוחשיות, להבדיל מקניין פיזי כגון בית, ריהוט, רכב וכדומה המהווים קניין מוחשי שניתן ממש לגעת בו, קניין רוחני הינו בלתי מוחשי.

נכסים בלתי מוחשיים, כוללים המצאה, קווים חדשניים (צורה), שם מסחרי/לוגו, יצירה, סודות מסחריים הינם נכסים רוחניים הנכללים בתוך הקניין הרוחני Intellectual Property. הנכסים הנ”ל הם בלתי מוחשיים והם פרי מאמץ מחשבתי/אינטלקטואלי (Intellectual.)

סוגי קניין רוחני

באופן כללי, קניין רוחני כולל: זכויות יוצרים (copy right), מדגמים (designs),  סימני מסחר ופטנטים.

מדגמים (designs)

זכויות תחת מדגם מקנים ליוצר זכות מונופוליסטית על ההיבט העיצובי או הקישוטי של מוצר מקורי. להבדיל מפטנט שמגן על הפן הטכני של המוצר, זכות מדגמים חלה על המראה של המוצר.

כך לדוגמא, זכויות במדגמים, בתנאים מסוימים, חלים על הנעלה, לבוש, רהיטים, מכשירים, רכבים וכו’. ניתן לרשום מדגם על חפץ בעל “מראה” מיוחד ומקורי.

בדומה לפטנט, וסימני מסחר, מדגם טעון רישום במחלקת המדגמים ברשות הפטנטים. מדגם רשום יהא בתוקף חמש עשרה שנה.

יש לציין כי הליך רישום מדגם ברשות הפטנטים הינו הליך זול ופשוט. הן אגרת רשות הפטנטים והן שכר הטרחה המקובל, יחסית זולים. לעומת זאת, אי רישום מדגם על חפץ מסוים, חושפים את היוצר להליכם משפטיים יקרים ומסובכים כנגד מפרים ומעתיקים.

בעבר, בתי המשפט נהגו להגן על בעלי מדגמים לא רשומים בעזרת “חוק עשיית עושר ולא במשפט” ו”גניבת עין”. כלומר, בתי המשפט הכירו בעובדה שיוצר חפץ בעל מראה מקורי רשאי לאכוף את זכויותיו כנגד מעתיקים אף אם לא רשם את זכויותיו. נכון להיום, עקב סדרה ארוכה של פסקי דין, זכויותיהן של בעלי מדגמים לא רשומים נפגעו. ולכן, מאד מומלץ ליוצרים לרשום מדגמים על יצירותיהם.

Categories: Uncategorized.